בצל החומות

‘בצל החומות’ הינו פסיפס חי של זיכרונות ילדות המשחזרים סיפור משפחה מהמלאח הישן של מכנאס שבמרוקו. בשכונה עתיקה זו הדוחק לא היה קל והעוני היה חומרי בלבד. האמונה הרגיעה את הרוחות והמצוות הראו את דרך המלך.כאן התושבים נאבקו ללא הרף בז’נון (השדים) ומלאכי המוות לא הבחינו בין תינוקות להוריהם, צעירים למבוגרים, צדיקים לרשעים, עניים לעשירים, מאמינים לאפיקורסים. ‘זיכרונות ילדות’ לעולם אינם נמחקים מתודעת האדם. הם שבים ועולים בספר זה בהקשרים שונים – כמו חלומות המציפים אותנו, לעיתים עם תמונות מדויקות, לעיתים מעורפלות ואף מוזרות. הדמויות אותנטיות. התקופה, שנות החמישים והשישים של המאה שעברה. הכתיבה שסורה בפתגמים ובביטוים עסיסיים עליהם גדל המחבר. ואילו הנרטיב עומד במשימה ספרותית – הילד עט על המבוגר ומאיץ בו לספר את אירועי הימים ההם, ללא התרפקות ובלי געגועים.מעבר לסיפורה של משפחה וסודותיה, מדובר ב’זיכרון קולקטיבי’ – ממואר (Mémoire) של קהילה ייחודית ומפוארת, שהייתה ואינה עוד. » הספר אינו מתיימר להיות מסמך היסטורי, ואולי בכך יתרונות (פרופ’ אשר קוריאט, מתוך אחרית דבר)